Bible Text: אל העברים א | Speaker: שמואל סמדז’ה | Series: האגרת אל העברים | זהותו של המחבר אינה מצויינת בפסוקים הראשונים. למרות ששאול פותח את אגרותיו עם שמו, ולמרות שהלשון באיגרת שונה מאיגרותיו האחרות, איגרת זו נכתבה על ידו. האיגרת נכתבה לקהל יהודי שהתמודד עם בשורת המשיח לעומת מסורות התורה, המקדש והקרבת קורבנות.
מטרת האיגרת הייתה לעזור למאמינים להישאר נטועים ומושרשים באדון ולא במסורות והתורה. אנו נראה ונלמד יחד את מעמדו של ישוע מכונן האמונה ומשלימה. העובדה שהוא גדול ממשה, שהוא “ה”כהן הגדול ושכהונתו גדולה מכל כהונה של אחר.
נראה גם את ההבדל בין המקדש בארץ לבין המקדש בשמים. את קורבנו של המשיח כמסיר חטאים וכו.

אל העברים א
1 הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבְפָנִים שֹׁנִים אֶל־אֲבֹתֵינוּ בְּיַד הַנְּבִיאִים, דִּבֵּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד בְּנוֹ 2 אֲשֶׁר־נְתָנוֹ לְיוֹרֵשׁ כֹּל וְגַם־עָשָׂה בְיָדוֹ אֶת־הָעוֹלָמוֹת; 3 וְהוּא זֹהַר כְּבוֹדוֹ וְצֶלֶם יֵשׁוּתוֹ וְנוֹשֵׂא כֹל בִּדְבַר גְּבוּרָתוֹ, וְאַחֲרֵי עֲשׂתוֹ בְנַפְשׁוֹ טָהֳרַת חַטֹּאתֵינוּ יָשַׁב לִימִין הַגְּדֻלָּה בַּמְּרוֹמִים 4 וַיִּגְדַּל מְאֹד מִן־הַמַּלְאָכִים, כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם אֲשֶׁר נְחָלוֹ יָקָר הוּא מִשֶּׁלָּהֶם, 5 כִּי אֶל־מִי מִן־הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֹלָם, בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ? וְעוֹד: אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן? 6 וּבַהֲבִיאוֹ אֶת־הַבְּכוֹר שֵׁנִית לָעוֹלָם אֹמֵר: וְהִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים. 7 הֵן עַל־הַמַּלְאָכִים הוּא אֹמֵר: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרֲתָיו אֵשׁ לֹהֵט; 8 אַךְ עַל־הַבֵּן אֹמֵר: כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. 9 אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ. 10 וְעוֹד: אַתָּה, אֲדֹנָי, לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם; 11 הֵמָּה יֹאבֵדוּ, וְאַתָּה תַעֲמֹד; וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, 12 כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֳלֹפוּ; וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. 13 וְאֶל־מִי מִן־הַמַּלְאָכִים אָמַר מֵעוֹלָם: שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ? 14 הֲלֹא־הֵם כֻּלָּם רוּחוֹת הַשָּׁרֵת, שְׁלוּחִים לְעֶזְרָה בְּעַד הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת אֶת־הַיְּשׁוּעָה?
האגרת נפתחת במילה “האלוהים” ב-ה’ הידיעה. הוא גם לא מוצא לנכון צורך להוכיח את קיום האל והוא אומר “ה”אלוהים. האם כולנו יכולים להכריז בחיינו על אלוהים ב-ה’ הידיעה. בביטחון מלא אודות האלוהים בחיים שלו. האם האלוהים מוחשי בחיים שלנו? כשאנו מדברים על אלוהים חשוב שלשומע יהיה ברור שאנו מאמינים בקיומו ושהוא חי ואמיתי בחיים שלנו. שהשיחה לא תהפך לשיחה פילוסופית או אינטלקטואלית על קיום האל.
אלוהים חי ופועל ומכוון את חיינו, ואנו מביאים לפניו את צרכינו ומודים לו על מה שהוא עשה עושה ויעשה בחיינו. כאלוהים ששומע תפילה ועונה לתפילות. אל חיי וקיים. אנו חיים בדור שבו אמונה באלוהים נחשבת “פשוטה”. האדם הנאור לא מקבל את קיום האל, והדת היא אופיום לאספסוף.

יוחנן א 1-4
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה אֵת הָאֱלֹהִים, וְאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. 2 הוּא הָיָה בְרֵאשִׁית אֵצֶל הָאֱלֹהִים. 3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדוֹ, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָה. 4 בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ אוֹר בְּנֵי הָאָדָם.
בכדי שנוכל להבין את המשך האיגרת חובה עלינו להבין אודות מעמדו, או מיהו המשיח. אנו רואים תיאור אודות המשיח על ידי האלוהים. הוא מעמיד אותו כשווה לאל. והתיאורים קשים לאוזן היהודית, ואף גובלים בכפירה. עד היום, הם קשים גם לחלק מגוף המשיח. אנו רואים יותר ויותר אחים שמפקפקים בתיאורים בפרק הזה. בכדי להיכנע לדברי המשיח בחיים שלנו ובכדי להנות ממה שיש למשיח לתת עבורנו עלינו להבין מיהו ישוע המשיח ועלינו להבין שהוא אינו רק משיח והוא גם לא רק אדם עם סתם יכולות אלוהיות שיכול לעשות ניסים ונפלאות. עלינו גם להבין שהוא לא איזה מלאך משודרג! הוא האלוהים שלבש בשר ודם ושכן בתוכינו!
בפסוק 2 נאמרים דברים עמוקים וקשים אודות ישוע, בנו של הנגר מנצרת. הוא יורש הכל. הכל שייך לו. תואר זה לא ניתן לאף מלאך. למרות שהשטן מנסה לשלוט, שילטונו מוגבל וזמני והוא בטוח לא יורש הכל. אמן!
התואר השני, גדול יותר ובעייתי יודע לאלו שיש להם ספק לגבי אלוהותו של המשיח, מכנה אותו ומשווה אותו לבורא. “עשה בידו את העולמות”.

יוחנן א 10
9 הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל־אָדָם, הָיָה בָא אֶל־הָעוֹלָם. 10 בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדוֹ נִהְיָה הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ.
אם איננו מכירים את ישוע כבורא, איננו מכירים את ישוע. כפי שנרמז בספר בבראשית. “נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”.
תואר נוסף, זוהר כבודו וצלם ישותו. אם היה ספק שישוע הוא האלוהים שלבש בשר ודם נאמר לנו בבירור. ישוע הוא זוהר כבוד האלוהים. בכל פעם שאנו רואים את צמד המילים כבוד האלוהים נגלה, מחבר האיגרת אומר שזהו ישוע המשיח. הוא מוסיף ונותן לו תואר נוסף: צלם ישותו. את האלוהים לא ראה איש אלא דרך צלם ישותו. אם זה בדמות מלאך האלוהים או בדמות האדם הרביעי בכבשן האש. הוא ישוע המשיח, התגלות האלוהים מבלי לפגוע באדם. ורק משום שאנו מכירים את ישוע המשיח אנו יכולים לטעון כי אנו מכירים את אלוהים האב.
אם עד עכשיו התיאורים היו פילוסופיים, התיאור הזה חייב לעודד כל אחד ואחד מאיתנו. הוא נושא כל בדבר גבורתו. ישוע נושא אותנו, בצרות שלנו, והוא זה שישא אותנו בדרך הקשה ויתן את כוח גבורתו להתמודד עם הדברים שאנו עוברים. ישוע מאפשר לנו להביא את צרותינו לפניו ובכך מאפשר לנו להפסיק לנסות להתמודד עם צרותינו לבד. במקום שנחמיר את הצרות שלנו והקשיים שלנו, נביא אותן לפני האדוןוהוא ישא אותנו.
בנפשו המציא טהרת חטאים עבור האדם. כמובן שרק אם האדם יחליט להכנס תחת אותה טהרה תחת המשיח ישוע. לכל חטא, עלינו לחזור בתשובה, לשנות את דרכינו ולהאמין באמונה שלמה שאלוהיםהמציא לנו ישועה מלאה ושלמה. שלא נאפשר כבלי השטן בספק לכבול אותנו ולמשוך אותנו מטה.
אם טהרת החטאים לא מספיקה, הוא גם יושב לימין האלוהים ומפגיע בעדנו. גם כשאנו עוברים בגי צלמוות לא אירע רק כי אתה עימדי.
מפסוק 4 הוא עושה השוואה בין ישוע למלאכים. מספק לנו תיאורים שמדגישים שגדולתו וגבורתו גדולה מאוד מן המלאכים. השם אשר נחל לו יקר משלהם. הוא בוחר להדגיש את נושא המלאכים, בשביל שהשקר כי ישוע הוא מלאך לא יוכל לעמוד. המשיח הוא חלק בלתי נפרד מהאלוהים והוא אינו שווה למלאכים.
בנוסף אין כאן סיבה ליצר מידרג כזה שבו ישוע נעלה מן המלאכים אך פחות מהאלוהים. המחבר עושה השוואה בין מעמדו הנשגב לעומת מעמדם המכובד ותפקידם של המלאכים.

תהילים ב 7
בְּנִי־אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ
אנו יודעים שהפרק מדבר על המשיח, למרות שהרבנים מנסה לנכס את הפרק למלך דוד. משום שנמשח. אך לא ניתן ליחס את התיאורים לדוד, במיוחד שהוא מדבר על המלכות של בן האלוהים עליה הוא מדבר.
המפרש אבן העזר אכן מסכים כי אם הפרק מדבר על המשיח, הדבר יותר נכון.
עוד במסכת סוכה, אודו ספר ויקרא, גואל העבד “או דודו או בן דודו או משאר בשרו יגלנו”. הפרשנות מיחסת את גאולת העבד למלך המשיח. שנאמר בו אמר בני אתה אני היום ילדתיך.
בפסוק 10, חוזר התיאור אודות הבריאה, מעשה ידיו, של המשיח ישוע. בפסוק 11 תיאור אודות נצחיותו של ישוע, אתה תעמוד.
מעמדו של ישוע כאלוהים הוא עקרוני באמונה המשיחית ולא רק דבר עקרוני. אם ישוע אינו אלוהים, הוא לא יכול להיות כהן גדול עבורנו היום, כפי שנראה בפרקים הבאים. וכמובן שגם קורבנו לא יכול להיות תקף 2000 שנה מאוחר יותר.

המחבר אומר שהוא גדול מהמלאכים לא בשביל לייצר קטגוריה בין אלוהים למלאכים אלא בשביל שנבין שישוע הוא האלוהים. ישוע שלבש בשר ודם לא ירד עלי אדמות בשביל ליצור 4 שכבות בשילוש.