Bible Text: לוקס כד 36-53 | speaker: שמואל סמדז’ה | Series: הבשורה על פי לוקס | לוקס כ”ד 36-53
36 עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא יֵשׁוּעַ עָמַד בְּתוֹכָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׁלוֹם לָכֶם. 37 וְהֵמָּה חַתּוּ וְנִבְעָתוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־רוּחַ רָאוּ. 38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: מַה־זֶּה אַתֶּם נִבְהָלִים וְעַל־מַה־זֶּה מַחֲשָׁבוֹת עֹלוֹת בִּלְבַבְכֶם? 39 רְאוּ אֶת־יָדַי וְאֶת־רַגְלַי, כִּי אָנֹכִי הוּא; מֻשּׁוּנִי וּרְאוּ, כִּי רוּחַ אֵין לוֹ בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים שֶׁיֶּשׁ־לִי. 40 וְאַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת־זֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֵת יָדָיו וְאֵת רַגְלָיו. 41 וְהֵם עוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָה וְתָמָהוּ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: הֲיֵשׁ־לָכֶם פֹּה דְּבַר־אֹכֶל? 42 וַיִּתְּנוּ לְפָנָיו חֵלֶק דָּג צָלוּי (וּמְעַט צוּף דְּבָשׁ); 43 וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם. 44 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם, כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים. 45 אָז פָּתַח אֶת־לְבָבָם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים, 46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר, אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, 47 וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם, הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם. 48 וְאַתֶּם עֵדִים בָּזֹאת. 49 וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי; וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם. 50 וַיּוֹלִיכֵם מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית הִינִי, וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרֲכֵם. 51 וַיְהִי בְּבָרֲכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵאִתָּם, וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה. 52 וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ, וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה. 53 וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ, מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים. אָמֵן.
ישוע פוגש את התלמידים לאחר שהוא קם לתחייה, והתלמידים אינם מכירים אותו. ישוע ידע והכיר אותם, ולכן התעקש להתגלות לתלמידים שוב ושוב בכדי להראות להם שיש חיים אחרי המוות ושתקומתו היא הוכחה של הניצחון על המוות. הוא מפציר בהם לראות ולגעת בגופו שנצלב בכדי להתוודע לניצחון על המוות.
האדון בחר להתגלות בגוף בשר ודם לאחר תקומתו כעדות על תקומתו. בסיפור שאול המלך עם בעלת האוב, עולה רוחו של שמואל, אבל זה לא קרוב להתגלות בבשר. ההתגלות בבשר היא מהות האמונה המשיחית.

ישוע לאחר תקומתו מבקש מהתלמידים אוכל, בכדי להדגיש בפניהם את היותו גוף בשר ודם.
פילים ג 20-21:
כִּי אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא; וּמִשָּׁם מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לְמוֹשִיעֵנוּ אֲדֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, 21 אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת־גּוּף שִׁפְלוּתֵנוּ לִהְיֹתוֹ דוֹמֶה לְגוּף כְּבוֹדוֹ, כְּפִי־כֹחַ יְכָלְתּוֹ לִכְבֹּש הַכֹּל תַּחְתָּיו.
התלמידים עם צליבתו של האדון התכנסו, כמעט בחשאי, בכדי לבכות את צליבת האדון. במקום לשמוח על התגשמות הנבואות אודות המשיח ישוע, ועל הברית החדשה בזכות דמו של ישוע. התלמידים לא ידעו מה עם המלכות שישוע דיבר עליה כשהיה ביניהם. ולכן התגלה ישוע אליהם, בדכי ללמד אותם מתורת משה והנביאים. בכדי להראות להם שלא היה “תכנון לקוי” או ש”משהו השתבש” בתוכנית האלוהים. להפך, כל מה שקרה התמלא בדיוק על פי התורה והנביאים ודבר לא השתבש. כניסתו לירושלים כמלך המשיח, משפטו מול הסנהדרין ופונטיוס פילטוס, הסבל בדרכו לצלב וצליבתו.

ישוע הראה להם שתוכנית המשיח הסובל היא תוכנית הגאולה היחידה, תוכנית הישועה לאדם. היה חשוב לו להראות וללמד אותם בכדי שהם יוכלו לצאת ולהכריז בהבנה ואמונה שלמה אודות מלכות האלוהים.

לוקס אומר, אָז פָּתַח אֶת־לְבָבָם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים.

ישוע בילה 40 יום אחרי הצליבה בכדי ללמד את התלמידים ונתן להם כלי חשוב נוסף שנדבר אודותיו מאוחר יותר. אנו תקווה שישוע יכשיר אותנו לתפקיד אותו ייעד לנו כפי שעשה זאת עבור התלמידים.

עלינו לבחון את עצמנו ולבדוק, האם אנחנו מוכנים לקבל הכשרה מהאדון, והאם לבנו פתוח לשמוע.

למרות הלימוד וההכשרה שנתן להם היה עליו לתת להם כלי נוסף. כלי שיעזור להם להתמודד עם ההתנגדות למסר שהוא שלח אותם לבשר. הכלי שניתן לתלמידים ניתן בכדי שיהיה להם ולו סיכוי קטן לנצח במשימותיהם, וכך גם אנו, זקוקים לכלי נוסף שימלא אותנו בגדולתו ועוזו.

וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי; וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם. לפני כניסתה של הברית החדשה לתוקף, רוח הקודש הייתה יורדת ונלקחת מהאדם. עם כניסתה של הברית החדשה בצלב המשיח, רוח הקודש נחה על האדם ויוצרת בריאה חדשה והיא שוכנת בקרבו של המאמין ונותנת לו את הכוח לרצות לעשות ואחר כך גם לעשות.
פילים ב 3
3 וְאַל־תַּעֲשׂוּ דָבָר בְּדֶרֶךְ מְרִיבָה, אוֹ כְּבוֹד שָׁוְא, כִּי אִם־בְּשִׁפְלוּת רוּחַ תַּחְשְׁבוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹתֵר מֵעַצְמוֹ. 4 כָּל־אֶחָד אַל־יִדְאַג לַאֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ, כִּי אִם־גַּם לַאֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ. 5 כִּי הָרוּחַ הַהִיא אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ תְּהִי גַּם־בָּכֶם